תהליך הטיפול — מהייעוץ הראשון ועד החיוך הקבוע

רוב האנשים אחרי 2–4 ימים. הנפיחות בשיאה ביום השני-שלישי, ואז יורדת; מי שעובד מול מחשב ולא אכפת לו להיראות נפוח — לפעמים כבר ביום השלישי. עבודה שדורשת דיבור הרבה, פגישות עם לקוחות — עדיף לתת שבוע, גם כי הגשר הזמני עוד מרגיש זר בלשון ומדברים קצת אחרת ביומיים הראשונים. עבודה פיזית מאומצת, הרמת משאות, ספורט — אחרי שבוע, בערך אחרי הביקורת הראשונה, כי מאמץ מעלה לחץ דם ויכול לפתוח דימום. את יום הניתוח ואת היום שאחריו תכננו בבית, עם קור על הלחי וראש מוגבה. אם קיבלתם סדציה, גם למחרת לא נוהגים.

שלוש פעולות, פעם ביום, ואף אחת מהן לא ארוכה. מברשת רגילה או חשמלית על השיניים ועל הצד של החניכיים, כמו תמיד. מברשת בין-שינית או חוט מיוחד (סופר-פלוס) מתחת לגשר, במעבר בין הגשר לחניכיים — שם נתקע אוכל, ושם מתחילות הבעיות. ומכשיר מים (Waterpik) שמשטף מתחת לגשר; רוב המטופלים שלנו קונים אחד ואומרים שזה מה שעושה את ההבדל. פעם בשנה — בדיקה וניקוי מקצועי במרפאה, ואז לפעמים מורידים את הגשר, מנקים אותו בחוץ ומחזירים. תקבלו הדרכה מעשית עם הגשר בפה, לא דף. ומי שלא מנקה — האחריות לא מכסה אותו, וזה כתוב בהסכם, כי דלקת סביב שתל היא לא מזל רע, היא תוצאה.

מתקשרים ומגיעים, בדרך כלל באותו יום, והתיקון לרוב קצר — שן אקרילית שנשברה מדביקים או מחליפים בכיסא. הגשר הזמני עשוי אקריל בדיוק בשביל זה: הוא נועד לספוג את התקופה, ומה שנשבר בו לא פוגע בשתלים. זה גם למה אומרים לא לנשוך דברים קשים בחודשים האלה. אם נשבר חלק גדול, לפעמים לוקחים את הגשר למעבדה ליום ומחזירים, ובינתיים מקבלים פתרון זמני. מה שכן צריך לשים לב אליו: אם הגשר מתחיל לזוז או "לנקוש" — לא לחכות לביקורת. בורג שהתרופף מהדקים בחמש דקות; גשר שזז שבועיים על שתלים בריפוי זה כבר סיפור אחר. יש מספר טלפון ישיר שמקבלים ביום הניתוח.

שלוש בתקופת הריפוי, ואז הסריקה לגשר הקבוע. שבוע אחרי הניתוח — בודקים את הפצע, מוציאים תפרים אם היו, מוודאים שהגשר לא לוחץ. חודש אחרי — בדיקה של החניכיים, של הבורגים, ושינוי תזונה לרכה-בינונית. שלושה חודשים — בדיקת התאחות של השתלים; בלסת תחתונה לרוב אפשר להתחיל את הקבוע, בעליונה מחכים עוד חודש-שלושה. כל הביקורות במרפאה שלכם, מול אותו צוות, וכולן כלולות בהצעת המחיר. אחרי שהגשר הקבוע בפה: בדיקה וניקוי מקצועי פעם בשנה. ובין לבין, אם משהו מרגיש לא נכון, מתקשרים — לא מחכים לתאריך. הביקורות הן גם תנאי לאחריות, וזה כתוב בהסכם.

כן — על השתלים ועל השיקום, והיא של הרשת, לא של מרפאה או רופא בודד. כלומר, היא מכובדת בכל מרפאות הרשת, גם אם עברתם דירה. התנאים: הגעה לביקורות (שבוע, חודש, שלושה חודשים, ואז שנתי) ושמירה על ההיגיינה כפי שהודרכתם. זה לא סעיף קטן — שתל שנכשל בגלל דלקת אצל מי שלא הגיע שנתיים לבדיקה הוא לא מקרה אחריות. מה מכוסה, לכמה זמן, ומה קורה במקרה של שתל שלא נקלט או גשר שנסדק — הכול מפורט בכתב במסמך האחריות שמקבלים יחד עם הצעת המחיר, לפני שמתחילים. קראו אותו. מה שכתוב באתר הוא תיאור כללי; המסמך הוא מה שמחייב.

משהו רך וקר: יוגורט, פודינג, מחית תפוחי אדמה או בטטה, אבוקדו, גלידה בלי חתיכות, שייק. שלושה "לא" לערב הזה: לא חם — החום מרחיב כלי דם ויכול לפתוח דימום; לא חריף — צורב על הפצע; ולא בקשית — היניקה יוצרת לחץ שלילי בפה ומפריעה לקרישה. שותים מכוס. למחרת כבר פסטה רכה, ביצים מקושקשות, דג, מרק עם אטריות. תוך שבוע — כל מה שלא צריך לנשוך: אורז, בשר טחון, ירקות מבושלים, לחם רך בלי קרום. מה שנשאר בחוץ לכל חודשי הריפוי הוא נשיכה חזקה — אגוזים, סטייק, תפוח שלם. ההנחיות הכתובות שמקבלים ביום הניתוח כוללות את זה, ועוד: לא לשטוף את הפה בחוזקה ביום הראשון.

לא כדאי לפחות שבועיים, ומי שמצליח — חודש. הסיבה לא כללית: העישון ביומיים-שלושה הראשונים הוא הסיבה הכי שכיחה לזיהום בפצע ולשתל שלא נקלט. היניקה של הסיגריה פועלת על הפצע כמו קשית, החום והעשן צורבים את החניכיים שנתפרו, והניקוטין מצר את כלי הדם שהריפוי תלוי בהם. אם אתם יודעים שלא תעמדו בזה, תגידו לנו לפני הניתוח, לא אחרי: אפשר לתכנן אחרת — לפעמים שישה שתלים במקום ארבעה, לפעמים פרוטוקול מאוחר —. מה שאי אפשר זה לשקר לעצמכם ולנו, כי השתל לא יודע לשקר.

כן, זה בדיוק השיא. הנפיחות עולה במשך 48–72 שעות אחרי הניתוח ואז מתחילה לרדת; לפעמים מצטרף סימן כחול-צהוב בלחי או בצוואר שיורד למטה עם הימים — גם זה רגיל. מה עוזר: קור ביום הראשון (שקית ירקות קפואים בבד, 20 דקות, הפסקה, שוב), חום מהיום השלישי כדי לפזר, לישון עם ראש מוגבה על שתי כריות, ולהמשיך את משככי הכאבים לפי השעון ולא רק כשכואב. מה שלא נורמלי, ואז מתקשרים במקום לחכות לביקורת: חום מעל 38, נפיחות שגדלה אחרי היום הרביעי במקום לרדת, טעם רע או הפרשה שלא עוברים. המספר הישיר בדף ההנחיות.

כן, ודווקא אז. הביקורת של השבוע ושל החודש בודקת דברים שאתם לא מרגישים: בורג שהתרופף קצת, נקודת לחץ בגשר שתפצע את החניכיים בעוד שבועיים, תפר שלא נספג, חניכיים שלא סוגרות סביב שתל. חמש-עשר דקות שחוסכות תיקון של שעה, ולפעמים שתל. גם הביקורת של שלושת החודשים היא לא טקס — שם בודקים אם השתלים התאחו ומחליטים מתי מתחילים את הקבוע. אחרי הקבוע: פעם בשנה, בדיקה וניקוי מקצועי, ואז לפעמים מורידים את הגשר ומנקים מתחתיו. ומה שכתוב בהסכם: מי שלא בא לביקורות — האחריות לא מכסה אותו. לא כעונש, אלא כי אי אפשר לערוב לשתל שאף אחד לא ראה שנתיים.