התנאי המרכזי להעמסה מיידית הוא יציבות ראשונית של השתלים — כלומר מספיק עצם באיכות סבירה כדי שהשתלים "ייתפסו" חזק ביום ההשתלה. גיל, לחץ דם מאוזן או סוכרת מאוזנת אינם מונעים. עישון כבד, סוכרת לא מאוזנת, טיפול בביספוספונטים דרך הווריד או הקרנות ללסת — דורשים בירור, ולעיתים פרוטוקול אחר.
מתאים ברוב המקרים
- חסרות רוב השיניים או כולן בלסת
- שיניים רופפות בגלל מחלת חניכיים מתקדמת
- שיניים שבורות, שחוקות או עם שורשים שנשארו
- תותבת נשלפת שלא מחזיקה או פוצעת
- גיל 50, 60, 70 ו-80 — כשהבריאות הכללית סבירה
מתאים — אחרי הכנה או בהתאמה
| מצב | מה עושים |
|---|---|
| עצם דלה באזור האחורי | שתלים מוטים (All-on-4), שתלים ארוכים יותר, או השתלת עצם ממוקדת |
| סוכרת | מאוזנת (HbA1c בטווח שמאשר הרופא המטפל, לרוב עד כ-8%) — ממשיכים; לא מאוזנת — קודם איזון עם הרופא המטפל |
| עישון | מפחית את שיעורי ההצלחה; הפסקה או הפחתה סביב הניתוח משנה משמעותית |
| מחלת חניכיים פעילה | העקירות מסירות את המקור; שמירה על היגיינה היא תנאי להצלחה ארוכת טווח |
| חריקת שיניים | תכנון עם יותר שתלים, גשר היברידי וסד לילה |
| פחד וחרדה | סדציה עם רופא מרדים אם רוצים, הסבר מפורט מראש, ואפשרות לעצור ביד מורמת |
מתי לא נבצע העמסה מיידית
- כשביום הניתוח היציבות של השתלים אינה מספקת — ואז עוברים לפרוטוקול מאוחר, בלי סיכון מיותר
- טיפול בביספוספונטים תוך-ורידי או הקרנות ללסתות בעבר — נדרש בירור פרטני
- מחלה מערכתית לא מאוזנת או טיפול כימותרפי פעיל
- חוסר יכולת לשמור על היגיינה או להגיע לביקורות
שני דברים שאנחנו לא עושים: לא פוסלים לפי גיל, ולא מקבלים "אין לך עצם" ממישהו שלא ראה CT. את הבירור עושים על צילום, לא על התרשמות.
איך מבררים
ייעוץ ראשון של כ-45 דקות: שיחה על מה מפריע ומה חשוב לכם, בדיקה קלינית, פענוח צילום ה-CT (אם אין לכם — הפניה למכון הדמיה, לרוב כמה ימים לפני) ושאלון בריאות. בסוף הפגישה תדעו אם אתם מתאימים, לאיזה פרוטוקול, ומה השלבים.
שאלות ותשובות
יש לי סוכרת. אפשר?
סוכרת מאוזנת — כן, בלי פרוטוקול מיוחד. סוכרת לא מאוזנת — קודם איזון. הסיבה: סוכר גבוה מאט את ריפוי הפצע ומעלה סיכון לזיהום ולשתל שלא נקלט. מה שנבקש: בדיקת HbA1c עדכנית, ואנחנו מסתכלים על הטווח שהרופא המטפל שלכם מאשר, לרוב עד כ-8%. אם אתם מעליו, נבקש לעבוד על זה עם רופא המשפחה או האנדוקרינולוג לפני שקובעים תאריך לניתוח; ייעוץ ותכנון אפשר לעשות כבר עכשיו. ביום הניתוח לוקחים את התרופות כרגיל ואוכלים ארוחת בוקר — לא באים בצום. תביאו את רשימת התרופות ואת תוצאת הבדיקה האחרונה לייעוץ, זה חוסך סבב.
אני מעשן. זה פוסל?
לא פוסל, אבל אנחנו אומרים את זה ישר: עישון מוריד את שיעורי ההצלחה של שתלים ומאט את הריפוי, ובימים הראשונים אחרי הניתוח הוא הסיבה הכי שכיחה לזיהום בפצע. מה שעוזר באמת — הפסקה, ולו זמנית: שבועיים לפחות אחרי הניתוח, ומי שמצליח, חודש. גם הפחתה סביב הניתוח וחודשי ההתאחות משפרת את הסיכויים. מעשן כבד שלא מתכוון להפסיק — עדיין אפשר, אבל נדבר על זה בייעוץ בכנות, ולפעמים נעדיף שישה שתלים במקום ארבעה או פרוטוקול מאוחר. אם אתם יודעים שלא תעמדו בהפסקה, תגידו לנו לפני, לא אחרי. יש מה לעשות עם זה.
אמרו לי שאין לי עצם. זה סופי?
כמעט אף פעם לא. השאלה הראשונה שלנו תהיה: על סמך מה אמרו? צילום פנורמי מראה גובה בערך ולא מראה רוחב בכלל, ומספרים "אין עצם" לאנשים בלי צילום תלת-ממדי. רק CT מודד. והשאלה השנייה: איפה חסר? עצם דלה מאחור היא המצב הרגיל אחרי שנים בלי שיניים, ובדיוק בשבילו קיימים השתלים המוטים של All-on-4, שמנצלים את העצם שנשארת בחזית. יש גם שתלים קצרים (6–8 מ"מ) וצרים, והרמת סינוס סגורה שמוסיפה 2–4 מ"מ באותה פגישה. השתלת עצם גדולה נשארת לאזורים שבהם באמת אין ברירה. ראינו לסתות "בלי עצם" שקיבלו גשר קבוע. תביאו את ה-CT, או קחו הפניה, ונסתכל יחד.
אני לוקח תרופות לאוסטאופורוזיס. אפשר להשתיל?
תלוי איזו תרופה, באיזו צורה, וכמה זמן. ביספוספונטים בכדורים (למשל פוסלן) לתקופה קצרה — לרוב אפשר, בזהירות ועם מעקב. אחרי שנים רבות בכדורים, או כשהתרופה ניתנת דרך הווריד, או בזריקות דנוסומאב (פרוליה) — נדרש בירור מעמיק: הסיכון לבעיית ריפוי בעצם הלסת גבוה יותר, ולפעמים מתאמים עם הרופא המטפל הפסקה או תזמון סביב הזריקה. לא מחליטים על זה בטלפון. מה שכן, אל תפסיקו תרופה בעצמכם לפני הייעוץ. תביאו את רשימת התרופות המלאה עם המינונים ומתי התחלתם, ואם יש לכם מכתב מהאנדוקרינולוג — גם. ייעוץ ותכנון אפשר לעשות בכל מקרה; רק את תאריך הניתוח קובעים אחרי הבירור.
אני מפחד מאוד מרופאי שיניים.
אתם לא לבד — חלק גדול ממי שמגיע אלינו הגיע בדיוק בגלל שנים של דחייה מפחד. יש כמה דברים שעוזרים. הראשון: הפרוטוקול עצמו קצר — ניתוח אחד במקום סדרה של טיפולים, וזה בשביל הרבה אנשים כבר חצי מהפתרון. השני: סדציה עם רופא מרדים, מתואמת מראש; ישנים, מתעוררים כשהכול נגמר, ולא זוכרים. השלישי: ההסבר. בייעוץ עוברים על מה בדיוק יקרה, שלב-שלב, ובחדר אומרים לכם לפני כל דבר מה עומדים לעשות. אפשר להרים יד ולעצור. אפשר להגיע עם מלווה. ומי שרוצה רק לבוא לשיחה בלי בדיקה בפעם הראשונה — גם זה בסדר, תגידו במוקד.
יש לי לחץ דם גבוה. זה בעיה?
לחץ דם מאוזן בתרופות — לא. ביום הניתוח לוקחים את התרופות כרגיל, אוכלים ארוחת בוקר, ומודדים לפני שמתחילים; אם המדידה גבוהה מדי באותו בוקר, לפעמים דוחים, ולכן כדאי לישון טוב בלילה שלפני. מדללי דם (קומדין, אליקוויס ודומיהם) — ברוב המקרים לא מפסיקים; בקומדין בודקים INR יום-יומיים לפני, ובאחרים לפעמים מתאמים דילוג על מנה אחת עם הרופא המטפל, ומטפלים בדימום מקומית. לעולם אל תפסיקו מדלל דם בעצמכם לפני ניתוח. תביאו רשימת תרופות מעודכנת לייעוץ, ואם יש קרדיולוג — גם מכתב ממנו.
יש לי תותבת כבר 20 שנה. העצם עוד שם?
פחות ממה שהיה, בטוח. עצם הלסת קיימת כדי להחזיק שיניים, וכשאין שיניים היא נספגת — עד מחצית מהרוחב בשנה הראשונה, ואחר כך לאט יותר. תותבת מאיצה את זה, כי היא לוחצת על הרכס בלי להעביר כוח לתוך העצם, ואחרי 20 שנה הלסת התחתונה לפעמים דקה מאוד. אבל: הספיגה היא בעיקר מאחור. בחזית, בין שני החורים של העצב, כמעט תמיד נשארת עצם — ובדיוק שם השתלים המוטים של All-on-4 נכנסים. ראינו לסתות שנקראו "בלי עצם" שקיבלו גשר קבוע. יש גם תותבת על שני שתלים, שדורשת עוד פחות. מה שלא נגיד בלי CT זה כמה בדיוק נשאר. תביאו את התותבת לייעוץ — היא מספרת הרבה.
אני בהריון.
אז מחכים. לא בגלל ההשתלה עצמה אלא בגלל שלושה דברים שסביבה: צילום ה-CT, ההרדמה, והתרופות אחרי — משככי כאבים ולפעמים אנטיביוטיקה. אף אחד מהם לא עושים בהריון בלי צורך דחוף, ושתל הוא לא דחוף. מה כן אפשר עכשיו: ייעוץ. אם יש לכם צילום CT מלפני ההריון, מביאים אותו ומתכננים עליו; אם אין, עושים שיחה ובדיקה קלינית בלי צילום, ומשלימים את ה-CT אחרי הלידה. כך התוכנית והצעת המחיר מוכנות, ואחרי הלידה, בתיאום עם הרופא המטפל, קובעים תאריך. שן שכואבת או מזוהמת בהריון היא סיפור אחר, ואותה כן מטפלים; לזה תפנו לרופא השיניים שלכם, לא מחכים.
רוצים לדעת אם העמסה מיידית מתאימה לכם?
ייעוץ ראשון באחת ממרפאות הרשת כולל בדיקה, פענוח הצילום והסבר על האפשרויות — בלי התחייבות.