שיקום פה מורכב — כשיש הרבה בעיות בבת אחת

תלוי מה חשוב לכם, ומה יש בפה. גשר קבוע (All-on-4 או 6) מרגיש הכי קרוב לשיניים טבעיות: לא זז, לא מכסה את החך, מנקים אותו בפה. הוא דורש 4–6 שתלים ועצם שמחזיקה אותם, ועולה יותר. תותבת על שתלים היא תותבת שננעלת על 2–4 שתלים במחברים: לא זזה באכילה, לא צריך דבק, ומוציאים אותה בערב לניקוי. היא זולה יותר, דורשת פחות שתלים ופחות עצם, ונותנת תמיכה טובה יותר לשפתיים וללחיים — יתרון אמיתי למי שהפנים "שקעו". החיסרון: בלסת העליונה היא מכסה חלק מהחך, והמחברים דורשים תחזוקה. לא מעט מטופלים שיכלו טכנית לקבל גשר בחרו בתותבת, ובצדק. מחליטים יחד, על ה-CT, לפי ההרגלים והתקציב.

לרוב משלבים, לפי האזור. זירקוניה מונוליטית — כתר או גשר מחתיכה אחת — היא החזקה ביותר, ולכן הולכת לטוחנות, לגשרים ארוכים ולמי שחורק שיניים. הדורות החדשים שלה כבר נראים טוב מאוד, אבל עדיין קצת פחות שקופים משן טבעית. חרסינה על זירקוניה — שכבת חרסינה מעל ליבת זירקוניה — היא האסתטית ביותר, בשביל שיניים קדמיות ואזור החיוך; היא קצת יותר עדינה, ולכן לא מתאימה לכל מקום. E.max (ליתיום דיסיליקט) נותן שקיפות מאוד טבעית, ומתאים לכתר בודד קדמי או לציפויים. חרסינה על מתכת עדיין קיימת, אבל אצלנו כמעט לא — בגלל קו אפור שיכול להופיע בחניכיים. את ההמלצה תראו על הגשר הזמני לפני שמייצרים את הקבוע.

בלי שתלים — כמה שבועות עד חודשיים: אבחון, שיקום זמני על השיניים, תיקונים, ואז הקבוע. עם שתלים — 4–9 חודשים, כי אחרי ההשתלה מחכים שהשתלים יתאחו עם העצם: חודשיים-ארבעה בלסת התחתונה, ארבעה-שישה בעליונה, ואת זה אי אפשר לזרז. עם השתלת עצם או הרמת סינוס פתוחה — עד שנה. מה שחשוב לדעת: לאורך כל הדרך יש לכם שיניים. אף פעם לא מסתובבים בלי; יש זמניים שמתפקדים ונראים טוב, ובהעמסה מיידית הם מוברגים על השתלים כבר ביום הניתוח. מספר הפגישות עצמו לא גדול — רובן קצרות, והארוכות הן הניתוח ומדידת הזמניים. לוח הזמנים המלא כתוב בהצעת המחיר.

מחזירים לשיניים את האורך ואת גובה הסגר שאבדו — ומגנים על התוצאה. כששיניים נשחקות שנים, הפנים "מתקצרות", השיניים הקדמיות נעלמות בחיוך, ולפעמים הלסת כואבת. השיקום: כתרים או ציפויים שמעלים את הגובה בחזרה, לפעמים על כל הפה ולפעמים על האחוריות בלבד עם התאמה קלה בקדמיות — תלוי כמה נשחק ומאיפה. קודם עושים את זה בזמני: חיים איתו כמה שבועות, בודקים לעיסה, דיבור ומראה, ומתקנים. רק אז מעתיקים לזירקוניה. ואז החלק שבלעדיו הכול חוזר: סד לילה. החריקה לא נעלמת בגלל השיקום, והסד הוא מה שמגן על הכתרים החדשים. אם אתם יודעים שאתם חורקים, תגידו בייעוץ — זה משנה גם את בחירת החומר.

בלי שתלים: בדרך כלל 6–8 פגישות על פני חודש-חודשיים — אבחון וסריקות, אישור ההדמיה, הכנת השיניים והתקנת הזמניים (הפגישה הארוכה, כמה שעות), ביקורת-שתיים על הזמניים, מדידה ואישור, ומסירת הקבוע. עם שתלים: מוסיפים את הניתוח ואת חודשי הריפוי ביניהם, אבל מספר הפגישות עצמו לא גדל בהרבה — הביקורות של השבוע, החודש ושלושת החודשים קצרות, כרבע שעה כל אחת. הארוכות הן שתיים: הניתוח, ומדידת הזמניים או הניסוי של הגשר הקבוע. כל הפגישות במרפאה שבחרתם, מול אותו צוות. את לוח הפגישות המלא, עם הערכת משך לכל אחת, מקבלים כתוב עם הצעת המחיר, כך שאפשר לתכנן עבודה וחופשות סביבו.

לפעמים כן. כשהשחיקה מתונה ובעיקר בשיניים האחוריות, אפשר להגביה עם כתרים או ציפויים על האחוריות בלבד, ואת הקדמיות להתאים בשיוף קל או בקומפוזיט. זה תלוי כמה נשחק, מאיפה, ואיך הלסתות נפגשות. כשהשחיקה כבר הגיעה לקדמיות, כשהפנים "התקצרו" והשפתיים נכנסות פנימה — זה כל הפה, ואין דרך לעקוף: הגבהה חלקית תיצור סגר לא אחיד, וכל הכוח ילך על השיניים שלא טופלו. אז הכלל שלנו: קודם בודקים בזמני. מגביהים על שיניים זמניות, חיים עם זה שבועיים-שלושה, ורואים אם הלסת מסכימה, אם מדברים בנוח, אם זה נראה נכון. רק אז מחליטים כמה שיניים באמת צריך לגעת בהן, ומייצרים את הקבוע.

הזמניים שלנו הם השיניים החדשות שלכם בגרסת מבחן: אותה צורה, אותו גוון, אותו גובה — מחומר אחר, אקריל או קומפוזיט במקום זירקוניה. הם מיוצרים לפי התכנון הדיגיטלי, לא מותאמים ביד בכיסא, ולכן נראים כמו שהתוצאה אמורה להיראות. אנשים הולכים איתם לחתונות. ההבדל שכן יש: הם קצת פחות בוהקים, סופגים כתמים אם שותים הרבה קפה, ויכולים להישבר אם נושכים משהו קשה — ואז מתקנים בכיסא. הם קיימים בדיוק בשביל לבדוק במציאות: לעיסה, דיבור, איך זה נראה בתמונות, מה מפריע. כל מה שתגידו עליהם — "הקדמיות ארוכות לי", "הגוון בהיר מדי" — נכנס לקבוע. אחרי שמעתיקים לזירקוניה, לשנות זה כבר גשר חדש.

טוב, ובלי לוותר על אף אחד. אנחנו עושים את השיקום — השתלות, גשרים, כתרים, תותבות על שתלים. רופא המשפחה שלכם ממשיך עם מה שלא בתחומנו: ניקויים שגרתיים, סתימות, טיפולי שורש, הלבנה, וכל שן טבעית שנשארה ולא נכללה בשיקום. בסוף הטיפול אנחנו שולחים לו מכתב סיכום עם מה נעשה, אילו שתלים (עם כרטיס השתל), ואיך לנקות סביבם. אם הוא רוצה לדבר איתנו ישירות — בשמחה, ולפעמים זה עוזר, למשל לפני טיפול שורש בשן שסמוכה לשתל. את הבדיקה השנתית של השתלים והגשר עושים אצלנו, כי צריך להכיר את הגשר כדי להוריד אותו ולנקות מתחתיו. ניקוי רגיל אצלו לא מתנגש בזה.